Konuk Yazar
לאחר 70 שנה, הגיעה העת לשותפות אסטרטגית יפן-ישראל
70 Senenin Ardından Japonya-İsrail İlişkisinde Stratejik Ortaklık Vakti Geldi.
השינויים שחלים בשנים האחרונות באירופה, במזרח התיכון ובאזור ההודו-פסיפי מובילים להתחממות ביחסי טוקיו וירושלים, שהיו פושרים במשך שנים ארוכות. אבל כדי לחזק את מעמדן הבינלאומי, שתי המדינות צריכות לעבוד יחד ולפתח מסגרות חדשות לשיתוף פעולה במזרח התיכון
Son yıllarda, Avrupa’da, Orta Doğu’da ve Hint-Pasifik bölgesinde gerçekleşen değişiklikler uzun yıllar boyunca durağan olan Kudüs-Tokyo ilişkisinde hareketliliğe yol açıyor. Uluslararası statülerinden dolayı, iki ülke Orta Doğu konusunda birlikte çalışmalı ve işbirliği için yeni bir çerçeve geliştirmelidir.
בשבעת העשורים האחרונים ניתן היה להגדיר את יחסי יפן וישראל כיציבים, אך פושרים: שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי והביטחוני היה מועט והקשרים בין הבירות היו בעיקר קורקטיים. המצב הזה עשוי להשתנות בקרוב לאור התפתחויות גאו-אסטרטגיות באזור ההודו-פסיפי ובמזרח התיכון, שיוצרות הזדמנויות חדשות עבור טוקיו וירושלים לחזק את שיתוף הפעולה ביניהן ולשפר את מעמדן באזורים שלהן – ואף מעבר להם.
Son 70 yıla bakıldığında Japonya ve İsrail ilişkisi istikrarlı fakat durağan olarak tanımlanabilir. Siyaset, ekonomi ve güvenlik alanlarındaki işbirliği sınırlıydı ve bunların başkentleri arasındaki bağlar çoğunlukla doğrusaldı (political correctness). Bu durum, Hint-Pasifik bölgesinde bulunan Tokyo ve Kudüs’ün işbirliğini güçlendirmesi ve kendi bölgeleri ve ötesindeki statülerini iyileştirmesi için yeni fırsatlar yaratan jeo-stratejik gelişmeler ışığında yakında değişebilir gibi görünüyor.
מבחינת יפן, חוסר היציבות והמתיחות גוברת בין ארה”ב לסין באזור האסיה-פסיפי מאלצות כיום את הממשלה בטוקיו לחשב מחדש את עמדתה במרחב הזה ובאחרים, כולל במזרח התיכון. ליפן אינטרסים כלכליים משמעותיים במזרח התיכון, החל במסחר באנרגיה עם איראן וסעודיה וכלה בהשקעות בטכנולוגיה ובחדשנות באיחוד האמירויות ובישראל.
Japonya’ya bakıldığında, Asya-Pasifik bölgesinde ABD ile Çin arasında artan istikrarsızlık ve gerilimler, Tokyo hükümetini bu bölgedeki ve Orta Doğu dahil diğer bölgelerdeki konumunu yeniden hesaplamaya zorluyor. Japonya, İran ve Suudi Arabistan ile enerji ticaretinden BAE ve İsrail’deki teknoloji yatırımlarına ve inovasyona kadar Orta Doğu’da önemli ekonomik çıkarlara sahiptir.
שראל, מצדה, פועלת למצב את עצמה כשחקנית מפתח במזרח התיכון בעקבות הנורמליזציה עם מספר מדינות ערביות ומוסלמיות, שהחלה ם חתימת הסכמי אברהם ב-2020. אבל כדי להמשיך לקדם את מעמדה בעולם ובמקביל להתמודד טוב יותר עם הלחצים שמפעילה היריבות בין מעצמות העל, עליה לפתח יחסים הדוקים יותר עם מדינות אסיה. יפן יכולה וצריכה להיות עמוד תווך מרכזי באסטרטגיה כזאת.
İsrail ise 2020 yılında İbrahim anlaşmalarını imzalamaya başlayan bir dizi Arap ve Müslüman ülke ile normalleşmenin ardından kendisini Ortadoğu’da kilit isim olarak konumlandırmaya çalışıyor. Ancak dünyadaki konumunu yükseltmek ve aynı zamanda süper güçler arasındaki rekabetin yarattığı baskılarla daha iyi başa çıkmak için Asya ülkeleriyle daha sıkı ilişkiler geliştirmesi gerekiyor. Japonya, böyle bir stratejinin temel taşlarından biri olabilir ve olmalıdır da.
העניין הגובר של יפן במזרח התיכון, יחד עם השתלבותה ההדרגתית והגלויה של ישראל באזור, עשויים בהחלט לקרב בין שתי המדינות – יחסים שיכולים לשרת אותן היטב בצומת אסטרטגי חשוב זה. במאמר זה, אנו מנתחים את ההתפתחויות הסוללות את הדרך לכינון שותפות אסטרטגית בין ישראל יפן ומשרטטים אפיקים אפשריים למימושה.
Japonya’nın Orta Doğu’ya artan ilgisi, İsrail’in bölgedeki kademeli entegrasyonu ve açıklığı ile birleştiğinde, bu denli önemli bir stratejik noktada kendilerine oldukça iyi çıkar sağlayacak ilişkiler üzerinden iki ülkeyi daha da yakınlaştırabilir. Bu yazıda, İsrail ile Japonya arasında stratejik bir ortaklığın kurulmasının önünü açan gelişmeleri analiz ediyor ve bunun gerçekleşmesi için olası yolları ana hatlarıyla ortaya koyuyoruz.
מהיסוס לאימוץ
Tereddütten Adaptasyona
ביולי 2021 ערך טושימיטסו מוטגי, אז שר החוץ של יפן, מסע דילוגים במזרח התיכון. הוא ביקר בישראל, באיחוד האמירויות, במצרים, ברשות הפלסטינית, באיראן ובקטאר, והדגיש בכך את חשיבותו של האזור בעיני היפנים. מסעו היה חלק ממאמץ של טוקיו להבין טוב יותר את ההתפתחויות שהתחוללו במזרח התיכון בתקופה האחרונה ולמצב את עצמה כשחקן מרכזי בו. אנו טוענים שישראל עשויה להיות שותפה מרכזית ביוזמה זו.
Temmuz 2021’de Japonya dışişleri bakanı olan Toshimitsu Motgi, Orta Doğu turu gerçekleştirdi. İsrail, Birleşik Arap Emirlikleri, Mısır, Filistin Yönetimi, İran ve Katar’ı ziyaret ederek bölgenin Japonlar açısından önemini vurguladı. Yolculuğu, Tokyo’nun Orta Doğu’daki son gelişmeleri daha iyi anlama ve kendisini burada önemli bir oyuncu olarak konumlandırma çabasının bir parçasıydı. İsrail’in bu girişimde kilit taş olabileceğini savunuyoruz.
השנה יציינו יפן וישראל 70 שנות יחסים דיפלומטיים. טוקיו היתה אמנם הראשונה באסיה שכוננה יחסים עם ישראל, אבל הם נותרו מוגבלים עד שלהי המאה שעברה. זאת, עקב הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחששותיה של טוקיו מפני חרם ערבי. אף על פי שחרם כזה הוא בבחינת איום חלול כבר עשרות שנים, החשש מפני זעם ערבי המשיך להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של יפן והרתיע אותה מפני הידוק הקשר עם ישראל. כתוצאה מכך, בטוקיו נמנעו מתמיכה גלויה בישראל וגינו בעקביות את ההתנחלויות בגדה המערבית וברצועת עזה.
Bu yıl Japonya ve İsrail diplomatik ilişkilerin 70. yılına damga vuracak. Tokyo, Asya’da İsrail ile ilişki kuran ilk ülke olmasına rağmen, geçen yüzyılın sonuna kadar ilişkileri sınırlı kaldı. Bunun nedeni ise İsrail-Filistin çatışması ve Tokyo’nun Arap boykotu endişeleriydi. Böyle bir boykotun on yıllardır içi boş bir tehdit teşkil etmesine rağmen, Arap öfkesini üzerine çekme korkusu Japonya’nın karar alma süreçlerini etkilemeye ve İsrail’le olan bağları sıkılaştırmaktan caydırmaya devam etti. Bunun sonucunda, Tokyo, Batı Şeria ve Gazze Şeridi’ndeki yerleşimler konusunda İsrail’i ısrarla kınadı ve açıkça desteklemekten kaçındı.
העניין הגדל של יפן במזרח התיכון והשתלבותה ההדרגתית והגלויה של ישראל באזור עשויים לקרב בין שתי המדינות
Japonya’nın Orta Doğu’ya Artan İlgisi ve İsrail’in Bölgeye Kademeli ve Açık Entegrasyonu, İki Ülkeyi Daha da Yakınlaştırabilir
החתימה על הסכמי אברהם בספטמבר 2020, שהביאה לנרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין (ובהמשך עם מרוקו וצ’אד), חוללה שינוי חסר תקדים בתולדות המזרח התיכון המודרני. ההסכמים כבר הוביל לשיפור משמעותי במעמדה של ישראל באזור, ויש לקוות שיסלקו אחת ולתמיד את צלו המאיים של החרם הערבי. התפתחות כזאת תסלול את הדרך עבור יפן להגביר את מעורבותה באזור ולפתוח פרק חדש ביחסיה עם ישראל.
Eylül 2020’de İsrail ile Birleşik Arap Emirlikleri ve Bahreyn (ve daha sonra Fas ve Çad ile) arasındaki ilişkilerin normalleşmesine yol açan İbrahim Anlaşmalarının imzalanması, modern Ortadoğu tarihinde benzeri görülmemiş bir değişimi beraberinde getirdi. Anlaşmalar, İsrail’in bölgedeki konumunda önemli bir iyileşmeye yol açmasıyla Arap boykotunun tehdit edici gölgesinin tamamen ortadan kalkacağı umudunu doğurdu. Böyle bir gelişme, Japonya’nın bölgedeki müdahilliğini artırmasının ve İsrail ile ilişkilerde yeni bir sayfa açmasının önünü açacaktır.
טוקיו שינתה בשנים האחרונות את גישתה המסויגת כלפי ירושלים, במיוחד בתקופת כהונתו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה. דומה כי החתימה על הסכמי אברהם, כמו גם הצורך בטכונולוגיה מתקדמת, גברו על החששות שעוד נותרו בצד היפני, לפחות בכל הקשור לשיתוף פעולה כלכלי.
Tokyo, son yıllarda, özellikle eski Başbakan Shinzo Abe’nin görev süresi boyunca, Kudüs’e karşı isteksiz tutumunu değiştirdi. İbrahim Anlaşmaları’nın imzalanmasının yanı sıra ileri teknoloji ihtiyacı, en azından ekonomik işbirliği söz konusu olduğunda, Japonya tarafında hala devam eden endişelerin üstesinden gelmiş görünüyor.
ב-2020 צמחו ההשקעות היפניות בטכנולוגיה ישראלית ב-20% והגיעו לסך של 1.1 מיליארד דולר, למרות הפגיעה הכלכלית שיצרה מגפת הקורונה. אשתקד חלה האצה במגמה זו וההשקעה היפנית בטכנולוגיה ישראלית הכפילה את השיא של 2020 בכמעט פי שלושה. ב-2021 ההשקעות הגיעו לשיא חסר תקדים של 2.9 מיליארד דולר ב-85 עסקאות, שמהוות 15% מכל ההשקעות הזרות בטכנולוגיה ישראלית באותה שנה. גם ללא דחיפה רשמית מטעם ממשלתם, משקיעים פרטיים ביפן עולים בשקט על הגל ונותנים אמון בכלכלה הישראלית.
2020’de İsrail teknolojisine yapılan Japon yatırımları, korona vebasının yarattığı ekonomik zarara rağmen %20 artarak 1,1 milyar dolara ulaştı. Bu eğilim geçtiğimiz yıl ivme kazandı ve İsrail teknolojisine olan Japon yatırımı 2020 rekorunu ikiye katlayarak 2021’de neredeyse üç katına çıkardı. 2021’de yatırımlar, o yıl İsrail teknolojisine yapılan tüm yabancı yatırımların %15’ini oluşturan 85 işlemde 2,9 milyar dolarlık eşi görülmemiş bir zirveye ulaştı. Hükümetlerinden resmi bir baskı olmasa bile, Japonya’daki özel yatırımcılar sessizce bu dalgaya katılıyor ve İsrail ekonomisine güven sağlıyorlar.
מעבר לאינטרס היפני הגדל בטכנולוגיה ישראלית, יש ליחסים הכלכליים המלבלבים משמעות נרחבת יותר בשביל שתי המדינות. בשעה שהיריבות האסטרטגית בין ארה”ב לסין גוברת, מופעל על ישראל לחץ גדל מצד שתיהן. ממשל ביידן קורא לירושלים לרסן את קשריה הכלכליים עם בייג’ינג, במיוחד בתחומי התשתיות והטכנולוגיה – מה שמעניק לטוקיו הזדמנות חד-פעמית למלא את החלל שעשוי להיווצר. מבחינת ישראל, העמקת היחסים עם יפן היא הזדמנות אסטרטגית משמעותית עקב העניין הגדל של יפן בחדשנות ישראלית, במיוחד בתחום הטכנולוגיה הצבאית.
İsrail teknolojisine artan Japon ilgisinin ötesinde, karışık ekonomik ilişkiler iki ülke için daha büyük bir öneme sahip. ABD ve Çin arasındaki stratejik rekabet büyüdükçe, İsrail her iki taraftan da artmakta olan bir baskı altında kalıyor. Biden yönetimi, Tokyo’ya özellikle altyapı ve teknoloji alanlarında oluşan boşluğu doldurmak için bir kerelik bir fırsat sunması sebebiyle, Kudüs’ü Pekin ile ekonomik bağlarını kesmeye çağırıyor. İsrail için Japonya ile ilişkilerin derinleştirilmesi, Japonya’nın özellikle askeri teknoloji alanında İsrail inovasyonuna artan ilgisi nedeniyle önemli bir stratejik fırsattır.
